ברכות ליואב על הופעת הספר החשוב הזה. יש בו עדויות מכלי ראשון, כלומר מאדם שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל, על איך נבנתה שמירת הטבע אחרי שהועברו החוקים הראשונים העוסקים בנושא. בראשית פועלו יואב עסק בפן החינוכי ובהגנה על חיות וצמחי הבר, ובתהליך אישי ארוך הבין שהכרחי לטפל גם ביוזמות ״פיתוח״ לא מרוסנות. מכאן הייתה הדרך קצרה להבנה שעל שומרי הטבע להיות מעורבים בתחומי התכנון הסביבתי והגנה על שטחים פתוחים. מבחינתי, הדבר החשוב והתורם ביותר שיזם ועשה יואב הייתה השרשת ההבנה שאי אפשר לשמור על הטבע בארץ מבלי לעסוק בייעודיהם של השטחים הפתוחים, אלה שלא היה להם ״אב״, כי ייעודיהם מבחינת התכנון לא הוגדרו. היוזמה להקמת מכון דש״א והמעורבות העמוקה של יואב בגופי התכנון הממלכתיים הניבו תוצאות נהדרות. לצערי, לחצים של ריבוי האוכלוסייה האנושית והאינטרסים הכספיים של בעלי הון מכרסמים כל העת בהישגים אלה, ולכן על גופי שמירת הטבע לפקוח עין באורח מתמיד ולעצור את מגמת הפיתוח הבלתי נשלט.
הסיבה העיקרית למגמות הפיתוח הללו היא הגידול העצום באוכלוסייה האנושית בארץ. כבר כיום ישראל מובילה בין הארצות המפותחות בצפיפות האוכלוסייה ובקצב ריבויה. הגיע הזמן שהחברה להגנת הטבע וגופים אחרים העוסקים בנושא יקבעו מדיניות לגבי נושא זה, הן לגבי מדיניות ההגירה ארצה והן לגבי עידוד הילודה, כך שהטבע בארץ ימשיך להתקיים ויאפשר לאוכלוסייה האנושית להינות ממנו.
כל לחי יואב!
פרופ יורם יום טוב
